קטגוריה: סיפורי יצירות

ממש אהבנו את הדרך שבה אתה יוצר מכילה אגרסיביות לפרקים, גיאומטריה עם חופש לקומפוזיציה, והכל מסוכם לממשות: איך אתה בוחר את החומרים שלך? מה מושך אותך אליהם? ובפרט, אתה מתחיל לעבוד עם קונספט או שהרעיון הזה בא מאוחר יותר?

בחירת החומרים שלי תלויה במסר שאני רוצה להעביר. יש המון חומרים שעומדים לרשותנו, וזה חשוב להיות מדויק. כמו שחשוב להיות פרא.

המשיכה שלי היא מתוך חזון. אני מדמיין את מה שאני רוצה אבל לא נכנס לפרטים, מרגיש לי צבע אקריליק, מרגיש לי קנבס גדול, מרגיש לי חצי ריאליסטי חצי מופשט. משם אני מתחיל, אם אני רוצה ציור יותר חם אני נוטה לבחור בצבעי שמן, אם משהו יותר מודרני או שאני בקטרזיה של הרגע, אני אשתמש בצבעי מים, שאוכל להגיע לפיצוח כמה שיותר מהר, ואז מתחיל את המסע.

מעטים המקרים בהם התחלתי עם מופשט ואז הגעתי לריאליסטי. הקונספט הוא חשוב, אבל אני לא יודע אף פעם לאן זה ייקח אותי, בציורי האחרונים לקחתי כהשראה צילומים ואיתם ניתבתי לאיזור שלי, לאמנות שלי.

היו ציורים שציירתי עם תבלינים, קפה, עם חול, כל חומר נותן את האנרגיה שלו וזה מאוד חשוב להיות כאן מדוייק ומה שיפה שאף אחד לא יכול להגיד או להכתיב לך מה מדוייק לך. יש ציורים של 3 שכבות ויש של 15 לדוגמא, כל ציור והנשר שלי איתו, לפעמים אני מאניש את הציורים בדרישתם כלפי כיצד לצייר אותם.

אחד עמודי התווך בעבודתך הוא היכולת ליצור מעורבות ישירה עם הצופה, אשר נדחק להתפתח מעבר למצב של צפייה. האם אתה מתחשב בקבלת ודעת הקהל כמרכיב חיוני של תהליך קבלת ההחלטות שלך, מבחינת איזה סוג שפה להשתמש בהקשר מסוים?

זה מאוד חשוב לי להיות תקשורתי, מובן במידת מה. זה מאוד חשוב לי גם להישאר מסתורי. אמן לדעתי צריך להיות באזור החופש שלו, ליצור מתוך הלב והבטן, פחות מהראש.

זה דבר אחד להתייעץ ולשמוע ביקורת וחוות דעת, אבל דבר שונה לחלוטין לאן האמנות לוקחת אותך, מה היא לוחשת לך ואם היא מוכנה. יש דיאלוג עצום בכל יצירה שאני עושה, העניין אצלי הוא לשמור בפרופורציה את חוות הדעת לעומת מה שאני רוצה באמת להעביר וכמה חופש אני נותן לאמנות שבי.

אני מאמין שבמסע הזה יהיו עוד המון דעות וביקורות אבל זה חלק מהמסע. חשוב לי להישאר פתוח, לחוות, לשמוע, לנסות, לטעות! וזה שונה לגמרי מאשר ללכת בעקבות מה שאומרים, אחרת החופש שיש לי באמנות בלהיות יוצר קטן ואין לו משקל.

לא הייתי רוצה להיות אמן שמצייר רק דמויות ידועות בסגנון פופ-ארט, חשוב לי להתנסות ובשביל זה כן, אני צריך אנשים שיחוו דעות. אני מכבד את האמנות שלי ולכן אני מציג אותה אבל יש אזור שהוא רק שלי ועליו חשוב לי עוד יותר לשמור.

תודה רבה לך על זמנך וששיתפת את מחשבותיך חן, היית רוצה לספר לנו ולקוראים משהו על פרויקטים עתידיים שלך? איך אתה רואה את העבודה שלך מתפתחת?

העבודה שלי תמיד בהתפתחות, כמו בחיים. תוך כדי למידה, תוך כדי חוויות חדשות, ארצות חדשות ואנשים מעניינים. החיים ממשיכים ואנחנו מתבגרים לתוכם. אני מעוניין לפתוח את עצמי לעוד זרמים ועוד קווים. וכל עוד אני קורא לעצמי אמן, כל הזמן זה יקרה.

להיות אמן זה לא רק ביצירה, זה משהו שהוא מסביבך תמיד, אין הפסקה, החשיבה ההסתעפותיות תמיד תיתן עוד פתרונות, גמישות מחשבתית ויצירתיות, אם זה בציור, בפיסול, בבישול, בריקוד, בשיחה, בכל מקום.

כל עוד אני אמשיך במסע פנימה והחוצה, בחיפוש הרוחני אחר האיזון אני מאמין שאמצא שם עוד כיוונים. אני מקווה שתמיד אצליח להפתיע או לרגש ביצירותיי, שאמנות שלי תיגע ואפילו תשפיע.

התחלתי לצייר בגיל מאוד מאוחר אחרי שנים רבות של דחיקת האמנות הצידה. ממתכנת מחשבים הפכתי להיות מעצב גרפי וכיום האמנות שלי היא חלק מחיי היום-יום. כל יום חשוב לי ליצור ולהמשיך את מסעי.