הראיון הסתיים כמו שראיונות עם אמנים בדרך כלל מסתיימים, בשאלה על העתיד. התשובה של חן בכר הסתכלה קודם אחורה.
הוא התחיל לצייר מאוחר, אחרי שנים של דחיקת האמנות הצידה, ועבר מתכנות מחשבים לעיצוב גרפי לפני שהציור הפך לחלק מחיי היום-יום שלו. במגזין התשובה הודפסה לצד הדיוקן מאמא רחל.
Mama Rachel · שמן על בד · 80×120 ס"מ – לצפייה ביצירה
השאלה
תודה רבה לך על זמנך וששיתפת את מחשבותיך חן, היית רוצה לספר לנו ולקוראים משהו על פרויקטים עתידיים שלך? איך אתה רואה את העבודה שלך מתפתחת?
ARTiculAction Art Review – ג'וש ריידר וברברה סקוט
במילים של חן
העבודה שלי תמיד בהתפתחות, כמו בחיים. תוך כדי למידה, תוך כדי חוויות חדשות, ארצות חדשות ואנשים מעניינים. החיים ממשיכים ואנחנו מתבגרים לתוכם. אני מעוניין לפתוח את עצמי לעוד זרמים ועוד קווים. וכל עוד אני קורא לעצמי אמן, כל הזמן זה יקרה.
להיות אמן זה לא רק ביצירה, זה משהו שהוא מסביבך תמיד, אין הפסקה, החשיבה ההסתעפותיות תמיד תיתן עוד פתרונות, גמישות מחשבתית ויצירתיות, אם זה בציור, בפיסול, בבישול, בריקוד, בשיחה, בכל מקום.
כל עוד אני אמשיך במסע פנימה והחוצה, בחיפוש הרוחני אחר האיזון אני מאמין שאמצא שם עוד כיוונים. אני מקווה שתמיד אצליח להפתיע או לרגש ביצירותיי, שאמנות שלי תיגע ואפילו תשפיע.
התחלתי לצייר בגיל מאוד מאוחר אחרי שנים רבות של דחיקת האמנות הצידה. ממתכנת מחשבים הפכתי להיות מעצב גרפי וכיום האמנות שלי היא חלק מחיי היום-יום. כל יום חשוב לי ליצור ולהמשיך את מסעי.
חן בכר
על היצירה
מאמא רחל הוא דיוקן שמן גדול של אישה ששערה הכהה אסוף, לבושה בחולצה לבנה ותליון זהב, ומביטה ישר אל הצופה. הוא שקט יותר מדיוקנאות הפופ, וקרוב יותר לבית.
יחד עם ילדות, התשובה הזו משלימה את הסיפור: הילד שנדחף לכיוון המחשבים הפך בכל זאת לאמן.