מאמרים

בגיליון מיוחד של מגזין ARTiculAction Art Review שאלו האוצרים ג'וש ריידר וברברה סקוט את חן בכר עשר שאלות. הנה הראיון, דרך הציורים שהודפסו לצדו.

תבלינים במרוקו, מקדשים באסיה, רייקי ונומרולוגיה: חן בכר על העולם כמורה, לצד ציור השמן "הדייג".

החלל הנכון, המוזיקה הנכונה ורגעים שבהם היד זזה בלי מחשבה. חן בכר על תהליך היצירה, לצד רישום הפחם "אסנת".

צילום אחד החזיק את חן בכר כמה ימים, עד שהחליט ללמוד אותה דרך הציור. הסיפור של "אישה אפריקאית", שמן על בד.

כמו יצירה מוזיקלית שבה לכל כלי יש משקל: חן בכר על איזון, ועל האישה ב"ג'יפסי".

דמות ריאליסטית חיכתה חצי שנה בלי רקע, עד שחן בכר יצא לחפש את המחשבות שלה. הציור שבו מצא את השפה שלו.

תלת-אופן נטוש מייצג את הילד שלא הקשיבו לו. חן בכר על "ילדות", הציור האישי ביותר בראיון.

אמנות שגורמת לך לעצור, לתהות ולשנות משהו בעצמך. התשובה של חן בכר לגרהרד ריכטר, לצד "הליצן".

חזון ודיקטטורה, יצירתיות וקושי. חן בכר על הסיבה שדיוקן האקריליק של סטיב ג'ובס מחולק לשניים.

"בכל ציור שלי יש אותי שם באיזשהו מקום." חן בכר על דיוקן האקריליק הגדול של ג'ון לנון.

"חשוב להיות מדויק. כמו שחשוב להיות פרא." חן בכר על האופן שבו ציור אומר לו ממה הוא צריך להיות עשוי.

ליצור מהלב ומהבטן, פחות מהראש. חן בכר על קהל, חופש ומסתורין, לצד הדיוקן של איימי ויינהאוס.

מתכנת מחשבים, אחר כך מעצב גרפי, ואז צייר. חן בכר על התחלה מאוחרת ומסע שאין בו הפסקה, לצד הדיוקן "מאמא רחל".