אין אדם בציור ילדות. יש תלת-אופן ישן, ומאחוריו שני כיסאות. חן בכר צייר את עצמו בכל זאת.
מגזין ARTiculAction Art Review ציין שהציורים שלו נמנעים לא פעם מהסבר מפורש ומזמינים את הצופה למצוא פרשנות משלו, ושאל על מקומו של הזיכרון בעבודה. התשובה היא הרגע האישי ביותר בראיון.
Childhood · שמן על בד · 50×30 ס"מ – לצפייה ביצירה
השאלה
בציור "ילדות" אתה נראה מזמין את הצופה למצוא פרשנויות אישיות לרגשות שאתה מעביר לתוך הציורים שלך, איכות זו מסמנת חלק ניכר בייצור שלך, מערכת היחסים בין הרגש לזיכרון. מהו תפקידו של הזיכרון בתהליך שלך? ובמיוחד האם אתה מנסה להשיג תרגום חזותי נאמן להרגשות שלך?
ARTiculAction Art Review – ג'וש ריידר וברברה סקוט
במילים של חן
בציור "ילדות" יש תלת אופן ישן ומאחוריו 2 כיסאות שונים. התלת אופן בתחושותיי, בתקופה ההיא, הרגיש לי כמוני. משהו של ילדים, של תקופת ילדות שמחה שעבר עליו הכלח.
באותה התקופה התחברתי מאוד לילד שבי, בעיקר הילד הפגוע שלא קיבל את ההקשבה הנכונה מהוריו. שלא הבינו שהוא אמן ודחפו אותו לכיוון של מחשבים. זהו שלב של התבגרות שבו ראיתי את עצמי אמנם נטוש וחלוד אך עם זאת עם שמחת החיים שהתלת אופן נותן, את הזיכרונות שאי אפשר לקחת, את האופטימיות וההבנה שחיי אינם דומים להוריי.
התלת אופן כמטאפורה לילדות שלי, אמנם שבור ועצוב, אבל הפריחה שהוא מחזיק מדגישה את האופטימיות, את הפריחה בחיים כשאתה מבין את מה שאתה צריך ללמוד ולקחת בחיים. להבין שאתה חזק יותר ממה שחשבת, שתמיד תישאר אופטימי ותסתכל על החיים אחרת.
הכיסאות שעומדים שם ומסתכלים עליו אינם מעבירים את הרגש והחיבור, בדיוק כמו תחושות רבות שעברתי בילדות. אני אוהב את הציור הזה כי הוא מעביר בשבילי גם את השמחה וגם את העצבות. גם את השובבות וגם את הקשיחות. את המונוכרומטיות של הזיכרונות.
חן בכר
על היצירה
ילדות הוא ציור שמן קטן, והמשמעות שלו יושבת בכמה חפצים: תלת-אופן של ילד, חלודה, שני כיסאות ריקים. זו דוגמה ברורה לאופן שבו חן הופך טבע דומם לדיוקן של רגש.
הסיפור שמאחוריו, ילד שנדחף לכיוון המחשבים, מתחבר לסוף הראיון, שבו חן מספר איך עבר ממתכנת מחשבים לצייר.