לפני שצייר את האנשים והמקומות שפגש, למד חן בכר את המלאכה במכון אבני לאמנות ועיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון. אחר כך הגיעו המסעות.
כשמגזין ARTiculAction Art Review פתח את הראיון איתו, השאלה הראשונה עסקה בדיוק בזה: מה עשו הלימודים ושנות המסעות להתפתחות שלו כאמן. ציור השמן הדייג, שהופיע באותה כתבה, הוא מקום טוב לראות את התשובה הזו בפועל.
The Fisher Man · שמן על בד · 60×60 ס"מ – לצפייה ביצירה
השאלה
שלום חן, ברצוננו להתחיל את הריאיון עם מספר שאלות על עברך העשיר. איך החוויות מהכשרתך וממסעותיך ברחבי העולם השפיעו על האבולוציה שלך כאמן? ובפרט איך התת מודע שלך משפיע על דרך התייחסותך ליצירת אמנות ולבעיה אסתטית בכללי?
ARTiculAction Art Review – ג'וש ריידר וברברה סקוט
במילים של חן
החוויות בעולם העצימו את הכלים הטכניים שאותם רכשתי במכון אבני ובאקדמיה בחולון. שם נפתחתי לעולם הציור והטכניקות הרבות שבהם אני יכול לבטא את עצמי. מהעולם קיבלתי השראות, מהאנשים, מהמקומות, אפילו מהתבלינים במרוקו, בצבעים העזים שלהם, נתנו לי המון השראה וכמובן לתת מודע שלקחתי את התבלינים וציירתי איתם. הארכיטקטורה, התרבות בארצות הרבות שהייתי דחפו אותי לחקור עוד יותר את הכיוונים שבהם אני מצייר לעוד כיוונים.
התת מודע הוא אינסופי בעיניי ובליקוט של האלמנטים שמרכיבים אמנות אני פשוט נותן לו לצאת ללא שמירה, יש בתת מודע, לשיטתי, את כל הידע הנדרש להשגת המטרה. ובאמנות אני תמיד מחפש. זהו מסע של חיפוש שנכנס עמוק לתת מודע ויוצא ביצירה. חיפוש של פיצוח קוד מיסטי מסוים בשבילי.
ממסעותיי בנפש, בהודו, מונגוליה, סין ותאילנד מצאתי את עצמי נגלה לעולם של ויזואליות רוחנית שחיברה אותי לרגש, לתחושת הבטן, דרך הכלים אותם מצאתי ולמדתי בעולם אני משתמש לתהליך היצירה, לדוגמא, למדתי רייקי, נומרולוגיה, צורפות, בנייה בעץ, סדנאות שהעשירו את עולמי הפנימי שמתבטאים גם ביצירות שלי ובהחלטה באיזה חומר אני מעביר את תחושותיי.
חן בכר
על היצירה
הדייג מציג גבר מבוגר במעיל כחול שחוק, נשען על דופן סירה, ומאחוריו מינרט ועצי דקל. זה דיוקן של אדם ושל מקום בעת ובעונה אחת, המפגש שחן מתאר בין אנשים, ארכיטקטורה ותרבות.
התשובה מסבירה גם את המגוון בגלריה: ציורי שמן ואקריליק, רישומי פחם, אמנות דיגיטלית וקרפט. צורפות, עבודה בעץ ואפילו תבלינים הם חומרים שחן למד לעבוד איתם לאורך הדרך.