מי שמעיין בציורי השמן והאקריליק של חן בכר יגלה נושא אחד שחוזר: נשים. חלקן בעלות שם, חלקן מוכרות רק במילה אחת, וכל אחת מצוירת אחרת. ציור נשים הוא מהנושאים הוותיקים באמנות, וקל לגשת אליו בלי מחשבה. חן ניגש אליו כשאלה של איזון.
המאמר הזה בוחן מה הוא אמר על הנשי בעבודתו, ואחר כך עובר בין דיוקנאות הנשים בקטלוג שלו. התמונה המובילה היא עבודת האקריליק שלו אישה אדומה.
Red Woman · אקריליק על בד – לצפייה ביצירה
קודם כול אנשים
כשנשאל על מקור ההשראה העיקרי שלו, חן ענה בפשטות: "אנשים מרתקים אותי." הוא דיבר על הרגעים שאנשים חווים, ועל הניסיון להבין את האדם לפני שמציירים אותו.
נקודת המוצא הזו חשובה כשמציירים נשים. השאלה אינה רק איך אישה נראית, אלא מי היא, מה היא נושאת ומה עבר עליה. בתיאורים של הדיוקנאות שלו הוא חוזר שוב ושוב לעוצמה, לסבלנות, לאצילות ולסיפור החיים, ולא רק ליופי.
זכרי ונשי: עניין של איזון
חן משווה ציור לכתיבת קטע מוזיקלי, שבו לכל כלי יש משקל. בציור, לדבריו, יש חלקים חדים וחזקים שמתחברים לאנרגיה זכרית, וחלקים רכים ועדינים ששייכים לצד הנשי. את זה הוא מכנה החיבור שלו לצד הנשי שבו.
מבחינתו, האיזון בין השניים הוא לב העבודה, בצבעים וגם בקווים, כדי שהציור יעביר תחושה אותנטית. מהזווית הזו, דיוקנאות הנשים שלו אינם רק תמונות של נשים. הם גם מקום שבו הוא מחפש את האיזון הזה בתוך עצמו.
כך גם בציור, יש את החלקים הקיצוניים שלי, החדים והחזקים, מה שמחבר לאנרגיה מאוד זכרית לבין הרוך, הנעימות, העדינות הנשית, שזה כפי שאני טוען החיבור שלי לצד הנשי.
חן בכר, ARTiculAction Art Review
סיור בין הדיוקנאות
אישה אפריקאית (שמן על בד, 120×80). חן סיפר שרצה להציג אישה רכה ועדינה ובו בזמן אצילית וחזקה. הוא עבד מתוך צילום שריתק אותו כמה ימים לפני שהחליט לצייר אותה. קראו את הסיפור של אישה אפריקאית.
ג'יפסי (שמן על בד, 120×80). כאן, לדבריו, המטרה הייתה להדגיש את כוחה של האישה: את העוצמה שיש לה מול החיים, את ההמתנה המאופקת ואת ההכלה הנשית אל מול החוזק שלה, בשפת הגוף, בצבעים, בקווים ובהצללות. עוד בג'יפסי וכוחה של אישה.
מאמא רחל (שמן על בד, 80×120). דיוקן שמן גדול לאורך, שיש לו מאמר משלו: מאמא רחל, ממתכנת לצייר.
מחשבות (שמן על בד, 60×60). ציור קטן ומרובע שחן מתאר כתחילתו של חיפוש אחר קו שמדבר ישירות מהתת מודע. הוא בחר בכתום ליצירתיות ולחיות, ובסגול לרוחניות ולנשיות עצומה. קראו את "מחשבות": ריאליזם ותת מודע.
עוד נשים באוסף
כמה ציורים נוספים שייכים לאותו חוט. לוליטה (שמן על בד, 110×60) ו-חוה (שמן על בד, 80×60) הן עבודות שמן בגודל בינוני. ג'סיקה (שמן על בד, 45×65) היא דיוקן שמן קטן ואינטימי יותר.
אישה אדומה, התמונה בראש המאמר, היא אקריליק על בד. השם שלה מציב את הצבע במקום הראשון, וזה מתחבר למשהו שחן אמר על דרכי העבודה שלו: שהוא משתמש בצבעים חזקים כדי לבטא צעקה פנימית או אופטימיות של ילדות. לצד דיוקנאות השמן, היא מראה איך אותו נושא משתנה עם המדיום.
יחד, העבודות האלה מראות שיחה ארוכה ומגוונת עם נושא אחד, בגדלים שונים, בחומרים שונים ובמצבי רוח שונים.
להסתכל בכבוד
לדיוקנאות של נשים יש היסטוריה מורכבת באמנות, וצופים היום שואלים בצדק איך אישה נראית בציור ובעיני מי. המילים של חן נותנות תשובה אחת: הוא מדבר על עוצמה, כבוד, סבלנות ועולם פנימי, ועל חיפוש הנשי בתוך עצמו ולא רק במודל.
הדרך הטובה ביותר לשפוט היא להסתכל לאט. הקדישו כמה דקות לכל דיוקן, שימו לב איפה הציור חד ואיפה רך, ושאלו איזה אדם הוא מציע. ואז החליטו בעצמכם.
עוד מאמרים
- הטבע כמגרש משחקים: אמנות בהשראת הטבע וזיכרון
- איך לבחור תמונה לסלון: מדריך מעשי
- איך לתלות תמונה: גובה, חומרי תלייה ותאורה
- מקור, הדפס או הזמנה אישית: איזו יצירה מתאימה לכם?
- איך לשמור על ציורי שמן: מדריך מעשי לאספנים
- למה לקנות אמנות ישירות מהאמן: מה נותן לכם צייר חי