קטגוריה: מדריכים ותובנות

  • איך לשמור על ציורי שמן: מדריך מעשי לאספנים

    איך לשמור על ציורי שמן: מדריך מעשי לאספנים

    ציור שמן בנוי משכבות: בד או לוח, שכבת הכנה, שכבות צבע הקשורות בשמן מתייבש, ולעיתים קרובות גם לכה מגינה מעליהן. כל אחת מהשכבות האלה מגיבה לסביבה שבה היא נמצאת, ולכן קצת תשומת לב עושה הבדל גדול.

    המדריך הזה מרכז את ההרגלים החשובים ביותר למי שיש בביתו ציור שמן. לצורך הדוגמה נשתמש בג'סיקה, ציור שמן על בד של חן בכר (45×65 ס״מ). שום דבר כאן לא דורש ציוד מיוחד, רק תשומת לב.

    Jessica · שמן על בד · 45×65 ס"מ – לצפייה ביצירה

    אור: חדר מואר, אבל בלי שמש ישירה

    קרינה אולטרה-סגולה ואור יום חזק מדהים לאט חלק מהפיגמנטים, ועם הזמן עלולים להצהיב את הלכה או להפוך אותה לשבירה. הכלל הפשוט ביותר: להרחיק ציור שמן מאור שמש ישיר, כולל אותו כתם שמש שעובר על הקיר שעה בכל אחר צהריים.

    אור יום עקיף ותאורת לד רגילה הם בסדר גמור. אם רוצים להאיר ציור, גופי לד ייעודיים לתמונות או ספוטים מהתקרה, שמפיקים מעט חום וכמעט ללא קרינת UV, בטוחים יותר מנורות הלוגן ישנות שממוקמות קרוב לפני הציור.

    לחות וטמפרטורה: העיקר יציבות

    הבד, מסגרת העץ ושכבות הצבע מתרחבים ומתכווצים עם שינויי לחות וטמפרטורה. תנודות חדות מזיקות יותר מאקלים לא מושלם אבל יציב, כי התנועה החוזרת היא שמובילה עם השנים לסדקים ולהתקלפות.

    כדאי לשמור על אקלים ביתי נוח ורגיל: בערך 18–24 מעלות ולחות יחסית מתונה, סביב 40–60%. לא לתלות ציורי שמן מעל רדיאטורים, אח או תנורי חימום, ליד פתחי מזגן, על קירות חיצוניים לחים, או במטבח ובחדר הרחצה, שבהם מצטברים אדים ושומן.

    בחירת החומרים שלי תלויה במסר שאני רוצה להעביר.

    חן בכר, ARTiculAction Art Review

    ניקוי אבק: מברשת רכה, בלי מים ובלי חומרי ניקוי

    אבק הוא מה שבעלי ציורים מתמודדים איתו הכי הרבה. אחת לכמה חודשים מעבירים מברשת נקייה, יבשה ורכה, למשל מכחול רחב משיער טבעי או מברשת איפור רכה, בתנועות קלות מלמעלה למטה, ומחזיקים את הציור יציב בעזרת המסגרת.

    לא משתמשים במים, במטלית לחה, בחומרי ניקוי ביתיים, בתרסיס לחלונות, בפוליש או ב״תרופות סבתא״ כמו לחם או תפוח אדמה. הם עלולים לחלחל לסדקים, להמיס את הלכה או להשאיר שאריות. מנקי נוצות ומטליות מיקרופייבר עלולים להיתפס במשיחות מכחול בולטות או בפתיתי צבע רופפים, ולכן מברשת עדינה יותר. ציור שנראה מלוכלך ולא רק מאובק צריך איש מקצוע.

    טיפול, תלייה והובלה

    מחזיקים ציור בידיים נקיות ויבשות או בכפפות כותנה, בצדי המסגרת או מסגרת העץ, ולא רק בקצה העליון. לא נוגעים בשכבת הצבע, ולעולם לא לוחצים על הבד, לא מלפנים ולא מאחור: שקע קטן היום יכול להפוך לסדק בעתיד.

    לתלייה משתמשים בשני ווים שמתאימים למשקל, ובודקים מדי פעם את החוט והחיזוקים. לפני הובלה מכסים את פני הציור בנייר גלסין נטול חומצה או בנייר נקי, ורק אחר כך מוסיפים ריפוד ומגיני פינות; ניילון בועות שנלחץ ישירות על הצבע עלול להשאיר סימנים. נושאים ומאחסנים ציורים כשהם עומדים, ולא בערימה שוכבת עם משקל מעליהם. ציור שמן חדש יכול להישאר רך במשך חודשים, ולכן עבודה טרייה דורשת זהירות כפולה.

    מתי פונים למשמר מקצועי, וכמה מילים על אקריליק

    כדאי לפנות למשמר יצירות אמנות (רסטורטור) אם מופיעים צבע מתקלף או מתרומם, סדקים חדשים, קרע או שקע בבד, עובש, נזקי מים, או לכה שהצהיבה או הפכה עכורה. לא מנסים להדביק, לתקן או לנקות לבד; דווקא תיקונים ביתיים בכוונה טובה הם לעיתים הקשים ביותר לביטול.

    ציורי אקריליק זקוקים לטיפול דומה, עם כמה הבדלים. צבע אקריליק נשאר גמיש יותר משמן, אבל פני השטח שלו רכים יותר ונוטים למשוך אבק ולהחזיק אותו; בקור הוא נעשה שביר ובחום מעט דביק. גם אותו כדאי להרחיק מטמפרטורות קיצוניות ולנקות באותה עדינות. עוד על ההבדלים בין שני החומרים במאמר שמן או אקריליק.

    חן בכר בוחר את החומר לפי מה שהציור צריך לומר. אפשר לעיין בציורי השמן שלו, ואם יש ברשותכם עבודה שלו ועולה שאלה לגביה, עמוד יצירת הקשר הוא המקום לשאול.

    עוד מאמרים

    • למה לקנות אמנות ישירות מהאמן: מה נותן לכם צייר חי
    • אמנות כמתנה: איך לבחור ציור שבאמת יאהבו
    • להפוך לאמן בגיל מאוחר: מתכנת, מעצב, צייר
    • ציור שמן של ונציה: אור על המים ב"חלון בוונציה"
    • שמן או אקריליק: איך בחירת הצבע מעצבת את הציור
    • ציור מתוך צילום – בלי להעתיק אותו
  • ציור נשים: למה חן בכר חוזר שוב ושוב אל הנשי

    ציור נשים: למה חן בכר חוזר שוב ושוב אל הנשי

    מי שמעיין בציורי השמן והאקריליק של חן בכר יגלה נושא אחד שחוזר: נשים. חלקן בעלות שם, חלקן מוכרות רק במילה אחת, וכל אחת מצוירת אחרת. ציור נשים הוא מהנושאים הוותיקים באמנות, וקל לגשת אליו בלי מחשבה. חן ניגש אליו כשאלה של איזון.

    המאמר הזה בוחן מה הוא אמר על הנשי בעבודתו, ואחר כך עובר בין דיוקנאות הנשים בקטלוג שלו. התמונה המובילה היא עבודת האקריליק שלו אישה אדומה.

    Red Woman · אקריליק על בד – לצפייה ביצירה

    קודם כול אנשים

    כשנשאל על מקור ההשראה העיקרי שלו, חן ענה בפשטות: "אנשים מרתקים אותי." הוא דיבר על הרגעים שאנשים חווים, ועל הניסיון להבין את האדם לפני שמציירים אותו.

    נקודת המוצא הזו חשובה כשמציירים נשים. השאלה אינה רק איך אישה נראית, אלא מי היא, מה היא נושאת ומה עבר עליה. בתיאורים של הדיוקנאות שלו הוא חוזר שוב ושוב לעוצמה, לסבלנות, לאצילות ולסיפור החיים, ולא רק ליופי.

    זכרי ונשי: עניין של איזון

    חן משווה ציור לכתיבת קטע מוזיקלי, שבו לכל כלי יש משקל. בציור, לדבריו, יש חלקים חדים וחזקים שמתחברים לאנרגיה זכרית, וחלקים רכים ועדינים ששייכים לצד הנשי. את זה הוא מכנה החיבור שלו לצד הנשי שבו.

    מבחינתו, האיזון בין השניים הוא לב העבודה, בצבעים וגם בקווים, כדי שהציור יעביר תחושה אותנטית. מהזווית הזו, דיוקנאות הנשים שלו אינם רק תמונות של נשים. הם גם מקום שבו הוא מחפש את האיזון הזה בתוך עצמו.

    כך גם בציור, יש את החלקים הקיצוניים שלי, החדים והחזקים, מה שמחבר לאנרגיה מאוד זכרית לבין הרוך, הנעימות, העדינות הנשית, שזה כפי שאני טוען החיבור שלי לצד הנשי.

    חן בכר, ARTiculAction Art Review

    סיור בין הדיוקנאות

    אישה אפריקאית (שמן על בד, 120×80). חן סיפר שרצה להציג אישה רכה ועדינה ובו בזמן אצילית וחזקה. הוא עבד מתוך צילום שריתק אותו כמה ימים לפני שהחליט לצייר אותה. קראו את הסיפור של אישה אפריקאית.

    ג'יפסי (שמן על בד, 120×80). כאן, לדבריו, המטרה הייתה להדגיש את כוחה של האישה: את העוצמה שיש לה מול החיים, את ההמתנה המאופקת ואת ההכלה הנשית אל מול החוזק שלה, בשפת הגוף, בצבעים, בקווים ובהצללות. עוד בג'יפסי וכוחה של אישה.

    מאמא רחל (שמן על בד, 80×120). דיוקן שמן גדול לאורך, שיש לו מאמר משלו: מאמא רחל, ממתכנת לצייר.

    מחשבות (שמן על בד, 60×60). ציור קטן ומרובע שחן מתאר כתחילתו של חיפוש אחר קו שמדבר ישירות מהתת מודע. הוא בחר בכתום ליצירתיות ולחיות, ובסגול לרוחניות ולנשיות עצומה. קראו את "מחשבות": ריאליזם ותת מודע.

    עוד נשים באוסף

    כמה ציורים נוספים שייכים לאותו חוט. לוליטה (שמן על בד, 110×60) ו-חוה (שמן על בד, 80×60) הן עבודות שמן בגודל בינוני. ג'סיקה (שמן על בד, 45×65) היא דיוקן שמן קטן ואינטימי יותר.

    אישה אדומה, התמונה בראש המאמר, היא אקריליק על בד. השם שלה מציב את הצבע במקום הראשון, וזה מתחבר למשהו שחן אמר על דרכי העבודה שלו: שהוא משתמש בצבעים חזקים כדי לבטא צעקה פנימית או אופטימיות של ילדות. לצד דיוקנאות השמן, היא מראה איך אותו נושא משתנה עם המדיום.

    יחד, העבודות האלה מראות שיחה ארוכה ומגוונת עם נושא אחד, בגדלים שונים, בחומרים שונים ובמצבי רוח שונים.

    להסתכל בכבוד

    לדיוקנאות של נשים יש היסטוריה מורכבת באמנות, וצופים היום שואלים בצדק איך אישה נראית בציור ובעיני מי. המילים של חן נותנות תשובה אחת: הוא מדבר על עוצמה, כבוד, סבלנות ועולם פנימי, ועל חיפוש הנשי בתוך עצמו ולא רק במודל.

    הדרך הטובה ביותר לשפוט היא להסתכל לאט. הקדישו כמה דקות לכל דיוקן, שימו לב איפה הציור חד ואיפה רך, ושאלו איזה אדם הוא מציע. ואז החליטו בעצמכם.

    עוד מאמרים

  • איך לבחור תמונה לסלון: מדריך מעשי

    איך לבחור תמונה לסלון: מדריך מעשי

    הסלון הוא בדרך כלל הקיר הראשון שאורחים רואים, וגם זה שאתם מסתכלים עליו הכי הרבה. הבחירה של ציור עבורו יכולה להרגיש כמו החלטה גדולה, אבל כמה עקרונות פשוטים מקלים עליה מאוד.

    המדריך הזה עוסק בקנה מידה, צבע, פורמט, קבוצות ותאורה, עם דוגמאות ממידות אמיתיות של ציורים בקטלוג של חן בכר, מאקריליקים גדולים של 140 × 140 ס"מ ועד ציורי שמן קטנים של 45 × 35 ס"מ.

    Fame · שמן על בד · 110×50 ס"מ – לצפייה ביצירה

    מתחילים מהגודל: כלל שני השלישים

    הטעות הנפוצה ביותר היא ציור קטן מדי ביחס לקיר. כלל אצבע מקובל אומר שיצירה שתלויה מעל ספה או מזנון צריכה להיות ברוחב של כשני שלישים מרוחב הרהיט. יש מעצבים שמגיעים גם לשלושה רבעים.

    לספה ברוחב של כ-210 ס"מ, המשמעות היא עבודה ברוחב של כ-140 ס"מ. קנבס מרובע כמו ג'ון לנון או איימי ויינהאוס של חן, שניהם אקריליק במידה 140 × 140 ס"מ, מתאים היטב לקיר כזה.

    על קיר גדול וריק בלי רהיטים, חשבו על הקיר עצמו. קנבס גדול כמו סטיב ג'ובס (160 × 170 ס"מ) יכול להחזיק קיר שלם לבדו. לפני שמחליטים, סמנו את המידות על הקיר בנייר דבק של צבעים וחיו עם זה יום אחד.

    צבע ואווירה

    ציור לא צריך להתאים לכריות. בדרך כלל עדיף לבחור צבע אחד או שניים מהיצירה שמהדהדים משהו בחדר, ולתת לשאר להתבלט.

    חשבו על האווירה שאתם רוצים. אדומים וכתומים חמים מרגישים תוססים וקרובים; כחולים וירוקים מרגישים רגועים ומרוחקים יותר. ניגודיות חזקה מושכת את העין, וגוונים מעומעמים משתלבים בחלל בשקט.

    ומעל הכול, בחרו משהו שמרגש אתכם. ציור שאתם אוהבים יעבוד בחדר שתשנו סביבו, ולא להפך.

    האמנות האמיתית לדעתי היא זו שגורמת לך לעצור, לתהות, לשנות משהו בעצמך, לעשות

    חן בכר, ARTiculAction Art Review

    יצירה אחת גדולה או קבוצה?

    ציור אחד גדול נותן לסלון מוקד ברור ותחושה רגועה, כמו בגלריה. הוא מתאים במיוחד לעיצוב מינימליסטי ומעל ספות ארוכות.

    קבוצה של עבודות קטנות מוסיפה קצב ומראה אישי יותר, של אוסף. ציורי השמן הקטנים של חן, כמו ונציה וחלון בוונציה (שניהם 45 × 35 ס"מ) או הליצן (40 × 30 ס"מ), הם בדיוק המידות שקל לזווג או לקבץ.

    כשתולים קבוצה, התייחסו אליה כצורה אחת והחילו את כלל שני השלישים על הקצוות החיצוניים שלה. שמרו על רווחים אחידים של כ-5 עד 8 ס"מ בין המסגרות.

    לאורך, לרוחב או מרובע

    הפורמט של הקנבס צריך ללכת אחרי צורת הקיר. קירות רחבים מעל ספות מתאימים בדרך כלל לעבודות רוחביות או מרובעות. קירות צרים, גומחות והשטח שבין חלונות מתאימים לעבודות גבוהות ואנכיות.

    רבים מציורי השמן של חן הם במידה 120 × 80 ס"מ, ביניהם אישה אפריקאית, ג'יפסי ומכבי, מידה שנותנת נוכחות בלי להשתלט על סלון ממוצע. תהילה, ציור השמן שמלווה את המאמר הזה, הוא קנבס מוארך של 110 × 50 ס"מ, פורמט שיכול למלא רצועת קיר צרה שמלבן רגיל לא היה ממלא.

    עבודות מרובעות, כמו מחשבות או הדייג (60 × 60 ס"מ), גמישות ומשתלבות בנוחות גם בחללים רחבים וגם בצרים.

    תאורה, ולראות את הציור בחדר לפני שמחליטים

    בדקו מאיפה מגיע האור. כדאי להימנע מתליית ציור מקורי במקום שבו שמש ישירה פוגעת בו שעות, כי קרינת UV חזקה מדהה פיגמנטים לאורך זמן. אור חם ורך מהצד או מלמעלה מבליט הכי טוב את המרקם והצבע.

    בכל עמוד יצירה באתר יש הדמיות של חללים, כך שאפשר לראות את הציור בקנה מידה אמיתי בתוך חדר לפני שמחליטים. אם יש לכם שאלה על עבודה מסוימת, טופס הפנייה באותו עמוד מגיע ישירות לחן.

    כשהעבודה מגיעה, המאמר https://chenbachar.art/he/?p=2128 מסביר על גובה תלייה ועל חומרי תלייה. כדי להתחיל לחפש, עיינו בhttps://chenbachar.art/he/gallery/oil-he/ או בhttps://chenbachar.art/he/gallery/.

    עוד מאמרים

  • שמן או אקריליק: איך בחירת הצבע מעצבת את הציור

    שמן או אקריליק: איך בחירת הצבע מעצבת את הציור

    שמן או אקריליק? בשניהם משתמשים ציירים מקצועיים, ושניהם יכולים להחזיק דורות כשהעבודה עשויה היטב. ההבדלים האמיתיים הם מעשיים, והם ניכרים גם באווירה של הציור הגמור.

    חן בכר עובד בשני החומרים. בין דיוקנאות האקריליק הגדולים שלו נמצאים ג'ון לנון ו-איימי ויינהאוס (שניהם 140×140 ס"מ) ו-סטיב ג'ובס (160×170 ס"מ). בין ציורי השמן שלו נמצאים אישה אפריקאית ו-ג'יפסי (שניהם 120×80 ס"מ). כך משתווים שני החומרים, ומה זה אומר לציירים ולמי שבוחר ציור.

    John Lennon · אקריליק על בד · 140×140 ס"מ – לצפייה ביצירה

    זמן ייבוש: דקות מול ימים

    אקריליק הוא צבע על בסיס מים שמתייבש כשהמים מתאדים. שכבה דקה יכולה להיות יבשה למגע תוך דקות, וזה מאפשר לצייר לבנות שכבה על שכבה באותו מפגש עבודה ולבצע שינויים מהירים והחלטיים.

    צבע שמן לא מתייבש באידוי אלא בתגובה איטית עם האוויר. שכבה יכולה להזדקק לימים כדי להתייבש למגע, והרבה יותר מזה כדי להתקשות לגמרי. האיטיות הזו היא בדיוק היתרון: אפשר למזג צבעים רטוב על רטוב, לרכך קצוות ולחזור לאזור מסוים למחרת.

    צבע ומשטח

    צבע אקריליק נוטה להתייבש מעט כהה יותר ממה שהוא נראה כשהוא רטוב, כי חומר הקישור חלבי כשהוא רטוב ושקוף כשהוא יבש. המשטח בדרך כלל אחיד, ממט ועד חצי מבריק. הוא מצטיין במשטחים שטוחים, בקצוות חדים ובצבע עז וגרפי, ולכן הוא נפוץ כל כך בעבודות בהשראת פופ-ארט.

    צבע שמן שומר על הגוון שלו באופן עקבי יותר בזמן הייבוש, ויש לו עומק ורוויה טבעיים. שכבות דקות ושקופות, גלזורות, מאפשרות לאור לעבור דרכן ולחזור, ומעניקות לעור ולצללים זוהר רך שקשה להשיג באקריליק. חן תיאר את הקווים הצבעוניים, הפופ-ארטיים, של ג'ון לנון, סגנון שמתאים למשטח הנקי והבהיר של האקריליק; עוד על כך בדיוקן הפופ-ארט של ג'ון לנון.

    בחירת החומרים שלי תלויה במסר שאני רוצה להעביר.

    חן בכר, ARTiculAction Art Review

    מרקם ושכבות

    בשני הצבעים אפשר לעבוד דק או עבה. שמן עבה, אימפסטו, שומר את סימן המכחול או הסכין. אקריליק אפשר להעבות במדיומים ובמשחות ועדיין לקבל ייבוש מהיר. חן סיפר שהוא משתמש בטקסטורות מחוספסות כדי להראות קושי, ושיש ציורים שלו של שלוש שכבות ויש של חמש עשרה.

    עבודה בשכבות בשמן כפופה לכלל הקלאסי "שמן על רזה": כל שכבה צריכה להיות גמישה מעט יותר מזו שמתחתיה, כדי שהציור לא ייסדק עם השנים. באקריליק אפשר לערום שכבות בלי הכלל הזה, ולכן הוא סלחני יותר לעבודה מהירה וניסיונית.

    עמידות ותחזוקה

    לשמן יש היסטוריה של מאות שנים; רבים מהציורים במוזיאונים בעולם הם ציורי שמן. האקריליק צעיר יותר, מאמצע המאה העשרים, אבל הוא גמיש ויציב כשעובדים בחומרים טובים. שניהם שורדים הכי טוב הרחק מאור שמש ישיר, מקירות לחים וממקורות חום כמו רדיאטורים.

    ציורי שמן עלולים להצהיב מעט אם הם נשמרים בחושך לאורך זמן, ושני הסוגים מעדיפים ניקוי אבק עדין על פני חומרי ניקוי. לעצות מעשיות, ראו איך לשמור על ציורי שמן.

    אווירה: למה אמן בוחר באחד ולא בשני

    בסופו של דבר הבחירה אינה רק טכנית. חן בכר אומר זאת בפשטות: “אם אני רוצה ציור יותר חם אני נוטה לבחור בצבעי שמן”. האיכות האיטית, העמוקה והחמה של השמן מתאימה לעבודות הפיגורטיביות שלו של נשים, בעוד האקריליק נושא את האנרגיה הבהירה והישירה של הדיוקנאות הגדולים של דמויות מוכרות.

    למי שבוחר ציור, החומר חשוב פחות מהתחושה שהעבודה יוצרת בחדר. כדאי להשוות בין השניים: עברו על ציורי האקריליק ועל ציורי השמן ושימו לב אילו משטחים מושכים אתכם להתקרב.

    עוד מאמרים

    • ציור מתוך צילום – בלי להעתיק אותו
    • פסיכולוגיה של צבעים באמנות: מה הצבע עושה בדיוקן
    • רישום תנועה והיד החופשית: מה אפשר ללמוד מהקליגרפיה היפנית
    • רישום קו מתאר עיוור: מה זה ואיך מנסים
    • אמנות רוחנית: מדיטציה, רייקי והסטודיו של חן בכר
    • ציור נשים: למה חן בכר חוזר שוב ושוב אל הנשי
  • איך לתלות תמונה: גובה, חומרי תלייה ותאורה

    איך לתלות תמונה: גובה, חומרי תלייה ותאורה

    ציור טוב שנתלה גבוה מדי, עקום או בשמש חזקה מאבד הרבה מהכוח שלו. תלייה נכונה דורשת סרט מדידה, פלס, חומרי תלייה מתאימים וחצי שעה בערך.

    המדריך הזה עובר על המידות המקובלות בגלריות, על הדרך לקבע קנבס כבד ועל המקומות שבהם האור עוזר או מזיק. כדוגמה נשתמש במכבי, ציור שמן על בד של חן בכר במידה 120 × 80 ס"מ.

    Macabi · שמן על בד · 120×80 ס"מ – לצפייה ביצירה

    הגובה הנכון: מרכז בגובה העיניים

    רוב הגלריות והמוזיאונים תולים עבודות כך שמרכז הציור נמצא בגובה של כ-145 עד 150 ס"מ מהרצפה. זה בערך גובה העיניים הממוצע של אדם בוגר שעומד, וזה גם שומר על אחידות בחדר.

    כדי למצוא את מקום הווו, מודדים עד נקודת המרכז, מוסיפים חצי מגובה הציור ומפחיתים את המרחק בין הקצה העליון של הקנבס לבין נקודת התלייה (החוט המתוח או הטבעת). בקנבס בגובה 80 ס"מ, הקצה העליון יהיה כ-40 ס"מ מעל קו המרכז.

    בחדרים שבהם יושבים בעיקר, כמו פינת אוכל, אפשר לתלות מעט נמוך יותר. המטרה היא שהעין תפגוש את הציור בנוחות, בלי להרים את הראש.

    מעל ספה או מזנון

    כשציור תלוי מעל רהיט, הרהיט הופך לנקודת הייחוס. השאירו כ-20 עד 25 ס"מ בין החלק העליון של משענת הספה לבין הקצה התחתון של הציור.

    פחות מזה, והראש עלול להיתקל במסגרת; הרבה יותר, והציור "מרחף" הרחק מהרהיט והשניים מפסיקים להיראות כקבוצה אחת. אם הספה והקיר לא ממורכזים זה לזה, מרכזו את הציור לפי הספה.

    להכוונה לגבי הרוחב המתאים לקיר כזה, קראו את https://chenbachar.art/he/?p=2124.

    חומרי תלייה לקנבסים כבדים

    ציור שמן גדול על מסגרת עץ, כמו קנבס של 120 × 80 ס"מ, לא צריך להיתלות על מסמר אחד. השתמשו בשני ווים או ברגים במרחק טוב זה מזה, כדי לפזר את המשקל ולשמור על הציור ישר לאורך זמן.

    התאימו את הקיבוע לסוג הקיר. קיר גבס דורש דיבלים ייעודיים לגבס או ווי תמונות שמתאימים למשקל; קירות בטון ובלוקים דורשים מקדחה ודיבלים. תמיד בחרו חומרי תלייה שמתאימים למשקל גבוה מהמשקל האמיתי של העבודה.

    בגב הציור, טבעות D שמוברגות למסגרת העץ בטוחות יותר מחוט רופף. בדקו עם פלס לפני ההידוק הסופי, והוסיפו פדים קטנים בפינות התחתונות כדי להגן על הקיר ולשמור על הקנבס ישר.

    אור, שמש ואקלים

    שמש ישירה היא האויב העיקרי של ציורים. קרינת UV מדהה פיגמנטים ועלולה להצהיב לכה לאורך השנים, ולכן כדאי להימנע מקירות שמקבלים שמש חזקה לאורך זמן.

    הימנעו גם מתלייה מעל רדיאטורים, תנורי חימום, אח או פתחי מזגן, ואל תתלו ציורים מקוריים באמבטיה או במטבח עם הרבה אדים. שינויים חדים בחום ובלחות גורמים לבד להתרחב ולהתכווץ.

    לתאורה מלאכותית, מנורות LED חמות לתמונות או ספוטים מתכווננים מהתקרה בזווית של כ-30 מעלות מפחיתים סנוור על פני הציור. למידע נוסף על שמירה על ציור שמן, קראו את https://chenbachar.art/he/?p=2136.

    תליית קבוצה של ציורים

    כשתולים כמה עבודות יחד, כדאי לסדר אותן קודם על הרצפה, או לגזור תבניות מנייר ולהדביק אותן לקיר. כך אפשר לנסות סידורים שונים בלי לקדוח חורים מיותרים.

    שמרו על קו מרכז משותף לכל הקבוצה באותו גובה של 145 עד 150 ס"מ, ועל רווחים אחידים של כ-5 עד 8 ס"מ בין העבודות. עבודה גדולה אחת שמעגנת סביבה עבודות קטנות נראית בדרך כלל מאוזנת יותר מכמה עבודות באותו גודל שמפוזרות באקראי.

    אם אתם מתכננים קיר סביב עבודה מסוימת, בכל עמוד יצירה בhttps://chenbachar.art/he/gallery/ מופיעות המידות והדמיות של חללים.

    עוד מאמרים

    • מקור, הדפס או הזמנה אישית: איזו יצירה מתאימה לכם?
    • איך לשמור על ציורי שמן: מדריך מעשי לאספנים
    • למה לקנות אמנות ישירות מהאמן: מה נותן לכם צייר חי
    • אמנות כמתנה: איך לבחור ציור שבאמת יאהבו
    • להפוך לאמן בגיל מאוחר: מתכנת, מעצב, צייר
    • ציור שמן של ונציה: אור על המים ב"חלון בוונציה"